×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא מ״ג:גמרא
;?!
אָ
אאַמַּאי שְׁמִירָה בִּבְעָלִים הִיא אָמַר רַב פָּפָּא בדְּאָמַר לֵיהּ שְׁמוֹר לִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר לְךָ לְמָחָר.: תָּנוּ רַבָּנַן מָכַר לוֹ בַּיִת מָכַר לוֹ שָׂדֶה אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאַחְרָיוּתוֹ עָלָיו מָכַר לוֹ פָּרָה מָכַר לוֹ טַלִּית מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאֵין אַחְרָיוּתוֹ עָלָיו מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת רֵישָׁא גבִּרְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וַאֲתָא יְהוּדָה וְקָא מְעַרְעֵר דְּלָא לֵיזִיל שִׁמְעוֹן לַאסְהֵיד לֵיהּ לְלֵוִי דְּנִיחָא לֵיהּ דְּהָדְרָא. וְכֵיוָן דְּאַסְהֵיד לֵיהּ דְּלֵוִי הוּא הֵיכִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ מִינֵּיהּ דדְּאָמַר יָדַעְנָא דְּהַאי אַרְעָא דְּלָאו דִּיהוּדָה הִיא וּבְהָהוּא זְכוּתָא דְּקָא מַפֵּיק לַהּ מִלֵּוִי לַיפְּקַהּ מִיהוּדָה. דְּאָמַר ההַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְמָר וְאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְמָר וַאֲמוּר רַבָּנַן אַרְעָא הֵיכָא דְּקַיְימָא תֵּיקוּםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף בבא בתרא כ״ג.} {בבלי בבא בתרא מג ע״ב} ונעשין שומרי שכר זה לזה: אמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואני אשמור1 לך למחר. {רי״ף בבא בתרא כ״ג:} {בבלי בבא בתרא מג ע״ב-מד ע״ב} תנו רבנן מכר לו בית מכר לו שדה אין מעיד לו עליה מפני שאחריותו עליו2 מכר לו פרה מכר לו טלת מעיד לו עליה מפני שאין אחריותה עליו מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב ששת רישא בראובן שגזל [שדה]⁠3 משמעון ומכרה ללוי ואתא יהודה קא4 מערער דלא ליתי שמעון וליסהיד ללוי דניחא ליה דתיקום בידיה דהדרא ליה והוה ליה5 נוגע בעדותו ואקשינן וכיון דאשהיד ליה דלוי6 היא מאי7 נפקא ליה מינה הא לא מצי למהדר ולמימר דדילי היא וליתיה השתא נוגע בעדותו ופרקינן דאמר ידענא דהא8 ארעא לאו דיהודה היא ולא קא מסהיד דלוי9 היא וכיון דהכין קא משהיד הוה ליה נוגע בעידותו דיכיל לאפוקה מלוי ואקשינן ובההיא זכותא דמפיק לה מלוי ליפקה מיהודה כלומר למה [ליה]⁠10 לשמעון לאשהודי דלאו דיהודה היא לישבקה עד דנחית לה יהודה ומפיק לה מיניה בההיא זכותא דבאעי לאפוקה מיניה דלוי11 ומפרקינן דאמר12 השני נוח לי והראשון קשה ממני13 כלומר כגון שהיה14 לוי נוח לו ויהודה קשה ממנו15 ומשום16 הכין כיון דמשהיד דלאו דיהודה היא נוגע בעדותו הוא. ואי בעית אימא לאו משום דיהודה קשה אלא כגון דאית ליה ליהודה שהדי דדיליה היא17 בין בקושטא בין בשקרא ואית ליה לשמעון נמי שהדי דדיליה היא18 ולוי לית ליה אלא חד שהדא דדיליה [היא]⁠19 אי20 שביק ליה ליהודה דאית ליה תרי סהדי דמפיק לה מלוי לא יכיל איהו לאפוקה מיניה דיהודה דאף על גב21 דאית ליה תרי שהדי דדיליה היא22 דכיון23 דיהודה נמי אית ליה תרי שהדי דדיליה היא24 בידא דיהודה קימא דאמור רבנן ארעא היכא דקימא תיקום הילכך צריך ליה שמעון לאשהודי בהדי ההוא חד שהדא דאית ליה ללוי דלאו דיהודה היא כי היכי דתיקום ארעא בידיה דלוי דניחא25 ליה דהדרא ליה למחר וליומחרא26 והוה ליה שמעון נוגע בעדותו ולהכי אין מעיד לו עליה. ואקשינן אי בגוזל ונגזל קימא מתניתא ולאו לוקח27 ומוכר בעלמא נינהו אמאי קא מוקמת לה בלוקח מגזלן לוקמה בגזלן גופיה ולימא הכי רישא בראובן שגזל שדה משמעון ואתא יהודה קא28 מערער דלא ליתי שמעון וליסהיד דלאו דיהודה היא דניחא ליה דתיקום [בידיה]⁠29 דראובן כי היכי דהדרא ליה ופרקינן האי דקא מוקמינן לה בלוקח מגזלן ולא קא מוקמינן בגזלן גופיה משום דקא באעי למיתנא סיפא מכר לו פרה מכר לו טלית [דדוקא מכר]⁠30 דהוה ליה ייאוש ושינוי רשות וקניה לוקח ולא31 הדרא למרה משום הכין מעיד לו עליה דלאו נוגע בעדותו הוא דהא לא32 הדרא ליה אבל גזלן דהדרא מיניה למרה לא לישהיד דנוגע בעדותו הוא וכיון33 דלא סגי ליה דלא למיתני סיפא מכר. משום הכין תנא רישא נמי מכר ואקשי34 וסיפא35 נהי דמגופה מיאש דקני לה לוקח ביאוש בעלים ושינוי רשות [מדמי]⁠36 דידה מי מיאש והאית ליה מדינא למישקל דמי דההיא פרה או דמי דההוא טלת מגזלן גופיה וכיון דאית ליה למישקל דמי דידה מגזלן אי שביק ליה ליהודה לאפוקה מלוי [לא]⁠37 מצי שקיל דמה מראובן דכיון דמיתי יהודה שהדי דדיליה היא לא מצי שמעון למישקל דמה מראובן [משום]⁠38 דאמר ליה לאו פרה39 דידך הות אלא דיהודה הות וכבר אהדרה מיניה דלוי הילכך כד משהיד ליה שמעון ללוי דלאו דיהודה הוא נוגע בעדותו הוא ואמאי מעיד לו עליה [ומפרקינן]⁠40 לא צריכא דמית גזלן דמדמי41 נמי מיאש42 דאפילו מבני דלא43 מצי למישקל44 דמי45 דתנן הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם תו46 אקשינן ולוקמה ביורש ולימא הכי רישא בראובן שגזל שדה משמעון ומת וירשה בנו ואתא יהודה קא47 מערער לא ליתי שמעון לישהיד לבן ראובן דניחא ליה48 דהדרא49 ליה אבל גזל ממנו פרה וטלת ומת וירשה בנו מעיד לו עליה אמאי קא מוקמת בלוקח בשלמא50 אליבא דרבא דאמר בפרק הגוזל {בבלי בבא קמא קיא ע״ב51} רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי {רי״ף בבא בתרא כ״ד.} ולא קניה יורש52 לההיא גזלה דכמאן דלא נפקא לה גזלה53 מרשות גזלן דמיא דליכא שינוי רשות ומיחייב היורש לאהדורי גזלה בעינה למרה ליכא לאקשויי דהא ליכא לאוקמה ביורש משום דלא מצי שמעון לאשהודי ליורש דניחא ליה דהדרא ליה הפרה והטלת והוה ליה נוגע בעדותו אלא אליבא דרמי בר חמא דאמר רשות יורש כרשות לוקח דמי ואישתני ליה רשות גבי יורש כדאישתני גבי לוקח וקניה יורש לההיא גזלה דהוה ליה יאוש ושינוי רשות כדקאני לה לוקח מאי איכא למימר אמאי לא קא מוקים54 לה ביורש55 ועוד קשיא ליה לאביי מפני שאין אחריותה עליו ומפני שאחריותה56 עליו מפני שחוזרת ואינה חוזרת מיבעי ליה פירוש דאי בלוקח מגזלן עסיקינן והאי דאינו מעיד בשדה ובית משום דניחא ליה דהדרא57 ליה והא דמעיד בפרה וטלית משום דלא הדרא ליה אי הכי האי דקתני סיפא מפני שאחריותה עליו ואין אחריותה עליו מפני שחוזרת לו ואינה חוזרת לו מיבעי ליה לתנא למיתני ומדלא תני תנא הכי שמעינן דלאו בלוקח מגזלן עסיקינן ובטיל ליה פירושא דרב ששת ופרישנה למתניתא58 כדראבון59 בר שמואל דאמר ראבון בר שמואל60 משמא דשמואל המוכר שדה לחברו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו אבל פרה וטלת לא מבעיא סתמא דלא מישתעבדא ליה לבעל חובו ולא הדרא ליה דמעיד לו עליה המוכר שהרי אין מעמידה בפני בעל חובו אלא אפילו עשאה הפותיקי61 נמי לבעל חוב ומכרה מעיד לו עליה דהא לא מישתעבדא ליה לבעל חוב62 ולא63 הדרא ליה כד מזבין לה כדרבא דאמר רבא עשה עבדו הפותיקי ומכרו בעל חוב גובה ממנו שורו וחמורו הפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו מאי טעמ׳ האי אית ליה קלא והאי לית ליה קלא. ואקשינן אי לא חיישת לפרה וטלת ואפילו עשאה הפותיקי לבעל חוב משום דלא מישתעבדא ליה ולא הדרא ליה כדרבא ליחוש דילמא אקניה לההיא פרה וטלת לבעל חוב דידיה אגב מקרקעי קנין גמור ולא לישהיד ליה ללוקח עלה דניחא ליה משום דהדרא לבעל חוב דידיה כדרבא דאמר רבא64 אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גבא מקרקעי גאבי65 מטלטלי ואמר רבא66 והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי ופרקינן הכא במאי עסיקינן דמעיד לו עליה ולא חיישינן להכי כגון שלקח אותה פרה או אותה67 טלית ומכרה לאלתר ולא שהת ליה68 גביה דליחוש דילמא [אקנייה]⁠69 לבעל חוב דידיה ואקשינן וליחוש דילמא דאיקני70 אמר ליה לבעל חוב דידיה כדכתבינן האידנא שקניתי ושעתיד אני לקנות והולכך71 אף על גב דלקח ומכר לאלתר קניה בעל חוב מעידנא דזבנה וכיון דזבין לה לאו דידיה קא מזבין והדרא לה72 לבעל חוב ולפום הכין לא יעיד לו עליה שהרי מעמידה בפני בעל חובו ומדלא חישת להכי דקתני מעיד לו עליה שמעת מינה דאיקני73 וקנה74 ומכר דאיבעיא לן בפרק מי שמת {בבלי בבא בתרא קנז ע״א} ולא איפשיטא בהדיא לא ממתני׳ ולא מבריתא תיפשוט [מיהאי] תניא75 דלא קנה. ופרקינן הכא במאי עסיקינן כגון דקאמרי עדים ידענא ביה בההוא דלא הות ליה ארעא מעולם דהא ליכא למיחוש76 דילמא אקניה [בדאיקני]⁠77 אגב ארעא ומשום הכין מעיד לו עליה ואקשינן והאמר רב פפא אף על גב דאמור רבנן המוכר שדה לחברו שלא באחריות ובא בעל חוב וטרפה אינו חוזר עליו נמצאת שדה78 שאינה79 שלו חוזר עליו הכא נמי אף על גב דהאי פרה או חמור כד מזבין לה לא טריף לה בעל חוב80 ולא הדרא ליה כיון דכי נפקא האי פרה {רי״ף בבא בתרא כ״ד:} או חמור מיניה דלוקח מחמת שנמצאת שאינה של-מוכר איכא מן דינא למיהדר לוקח עליה דמוכר ושקיל מיניה זוזי דשקל מיניה היכי מעיד לו עליה הא נוגע בעדותו הוא דניחא ליה דתיקום בידיה דכד נפקא מיניה דלוקח הדר לוקח ושקיל מיניה דמי דאמר ליה הא קאתו81 שהדי וקא משהדי דלאו דידך הות ופרקינן הכא במאי עסיקינן דמעיד לו עליה ולא חישינן להכי במכיר בה לוקח בההיא חמור שהיא בת חמורו דמוכר ואינה גזלה82 בידו דכיון דידע דדיליה היא אף על גב דאתו שהדי דלאו דיליה היא83 ליכא מן דינא למהדר עליה דמוכר למישקל מיניה דמי דהודאת בעל דין כמאה עד84 דמי והילכך85 מעיד לו עליה דלאו נוגע בעדותו הוא ורב זביד אמר אפילו נמצאת שדה שאינה86 שלו אינו חוזר עליו דאמר ליה להכי זבני לך שלא באחריות רב87 זביד פליג אדרב פפא והילכתא כותיה.מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 ואני אשמור: וכן כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ואשמור.
2 מפני שאחריותו עליו: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, כ״י נ.
3 שדה: גיד, כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, דפוס קושטא.
4 קא: וכן גיד, כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״וקא״.
5 ליה: חסר בדפוסים.
6 דלוי: וכן גיד, כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית: ״ללוי״. דפוסים: ללוי דדיליה.
7 מאי: דפוסים: במאי.
8 דהא: דפוסים: דהאי.
9 דלוי: דפוסים: דללוי.
10 ליה: גיד, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. כ״י סוטרו, כ״י נ: ״לי״.
11 בההיא זכותא דבאעי לאפוקה מיניה דלוי: דפוסים: בזכותא דבאעי לאפוקה מלוי.
12 דאמר: דפוסים: משום דאמר.
13 ממני: כדלעיל בפרקנו (טו ע״ב). דפוסים: ממנו.
14 כגון שהיה: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, כ״י נ.
15 לו, ממנו: כ״י הספרייה הבריטית: ״לי, ממני״.
16 ומשום: דפוסים: משום.
17 דאית ליה ליהודה שהדי דדיליה היא: כ״י הספרייה הבריטית: ״שיש ליהודה עדים שהיא שלו״.
18 דדיליה היא: כ״י הספרייה הבריטית: ״הכי״.
19 היא: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
20 אי: דפוסים: ואי.
21 דאף על גב: וכן בדפוסים. כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ: ״אע״ג״.
22 דאית ליה תרי שהדי דדיליה היא: כ״י הספרייה הבריטית: ״דמיתי סהדי״.
23 דכיון: וכן דפוס קושטא. דפוסים: כיון.
24 דכיון דיהודה נמי אית ליה תרי שהדי דדיליה היא: חסר בכ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית.
25 דניחא: כ״י נ: ״ניחא״.
26 וליומחרא: וכן דפוס קושטא, כ״י הספרייה הבריטית. כ״י נ: ״ולמחרא״. גיד, דפוסים: ״וליומא אחרא״.
27 לוקח: דפוסים: בלוקח.
28 קא: דפוסים: וקא.
29 בידיה: כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״בהדיה״. כ״י הספרייה הבריטית: ״ארעא בידא״.
30 דדוקא מכר: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
31 ולא: דפוסים: דלא.
32 דהא לא: דפוסים: דלא.
33 וכיון: דפוסים: כיון.
34 ואקשי: וכן דפוס קושטא. כ״י הספרייה הבריטית: ״ואקשינ׳⁠ ⁠״. כ״י נ, דפוסים: ״ואקשינן״.
35 וסיפא: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״וסיפא נמי״.
36 מדמי: כ״י הספרייה הבריטית. כ״י סוטרו: ״מי דמי״. כ״י נ: ״מדמה״. דפוס קושטא: מדמים. דפוסים: מדמיה.
37 לא: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. כ״י סוטרו: ״ולא״.
38 משום: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
39 לאו פרה: דפוסים: האי פרה לאו.
40 ומפרקינן: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית. כ״י סוטרו: ״ומפרקי״. דפוסים: ופרקינן.
41 דמדמי: דפוסים: דמדמי דידיה.
42 נמי מיאש: דפוס קושטא: איניש מיאש.
43 דלא: כ״י נ, דפוסים: ״לא״.
44 למישקל: וכן כ״י נ. דפוסים: שקיל.
45 דאפילו מבני דלא מצי למישקל דמי: כ״י הספרייה הבריטית: ״דלית ליה מדינא למישקל דמי מבניה״.
46 תו: דפוסים: ותו.
47 קא: דפוסים: וקא.
48 דניחא ליה: דפוסים: דניחא ליה לשמעון.
49 דהדרא: כ״י נ: ״הדרא״.
50 בשלמא: כך בדפוסים. דפוס קושטא: בעלמא. חסר בכ״י סוטרו, כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית.
51 וברי״ף בבא קמא פרק י (דף לח ע״ב)
52 יורש: דפוסים: היורש.
53 גזלה: דפוסים: גזלן.
54 מוקים: דפוסים: מוקמית.
55 ביורש: כ״י הספרייה הבריטית: ״ליורש״.
56 שאין אחריותה עליו ומפני שאחריותה: וכן כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית:״ מפני שאחריותה עליו״. דפוסים: שאחריותה עליו ומפני שאין אחריותה.
57 דהדרא: דפוסים: דהדרי.
58 למתניתא: דפוסים: למתניתין.
59 כדראבון: וכן דפוס קושטא: ״כדרבון״. כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״כדרבין״.
60 דאמר ראבון בר שמואל: כ״י נ, דפוסים: ״דאמר רבין בר שמואל״. חסר בכ״י הספרייה הבריטית.
61 הפותיקי: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״אפותיקי״, וכן כ״י נ אחר הגהה. וכן בהמשך המאמר.
62 חוב: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״חובו״.
63 ולא: כ״י הספרייה הבריטית, דפוס קושטא: דלא.
64 כדרבא דאמר רבא: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: כדרבה דאמר רבה.
65 גאבי: דפוסים: וגבי.
66 רבא: וכן כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוס קושטא. דפוסים: רב חסדא כברא״ש רשב״א (ושם בשם רמב״ן) ואור זרוע (סי׳ קז) כבכל נוסחאות התלמוד שלפנינו.
67 אותה: דפוסים: אותו.
68 ולא שהת ליה: כ״י נ: ״דלא שהית לה״. כ״י הספרייה הבריטית: ״דלא שהת״. דפוס קושטא: דלא שהת לה. דפוסים: דלא שהתה לה.
69 אקנייה: כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״איקניא״.
70 דאיקני: כ״י הספרייה הבריטית: ״דאֶקְנֵי״.
71 והולכך: דפוסים: הילכך.
72 לה: גח: ״ליה״.
73 דאיקני: דפוסים: דאקנה.
74 וקנה: גח, כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״אקנה״. חסר בכ״י סוטרו לפני הגהה.
75 מיהאי תניא: גח, כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוס קושטא. כ״י סוטרו: ״מיהא תניא״. דפוסים: מהאי דתניא.
76 למיחוש: גח, כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים: ״למיחש״.
77 בדאיקני: גח, כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. כ״י סוטרו: ״באיקני״.
78 שדה: חסר בדפוסים.
79 שאינה: דפוסים: שאינו.
80 חוב: דפוסים: חובו.
81 הא קאתו: וכן כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית: ״הא דאתו״. דפוס קושטא: הא קא אתו. דפוסים: מה דאקנית לי קא אתו.
82 ואינה גזלה: כ״י הספרייה הבריטית: ״כלומ׳ שהיא תולדה אצלו ואינה גזילה״. דפוסים: ואינה גזולה.
83 דיליה היא: וכן כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית: ״דלאו דידיה״. דפוסים: דידיה היא.
84 עד: וכן גח, כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״עדים״.
85 והילכך: גח: ״הולכך״. דפוסים: הילכך.
86 שאינה: דפוסים: שאינו.
87 רב: דפוסים: ורב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144