ואני אשמור: וכן
כ״י נ.
כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים:
ואשמור.
מפני שאחריותו עליו: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, כ״י נ.
שדה: גיד, כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, דפוס קושטא.
קא: וכן גיד, כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״וקא״.
ליה: חסר בדפוסים.
דלוי: וכן
גיד,
כ״י נ.
כ״י הספרייה הבריטית: ״ללוי״. דפוסים:
ללוי דדיליה.
ליה: גיד, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. כ״י סוטרו, כ״י נ: ״לי״.
בההיא זכותא דבאעי לאפוקה מיניה דלוי: דפוסים:
בזכותא דבאעי לאפוקה מלוי.
ממני: כדלעיל בפרקנו (טו ע״ב).
דפוסים:
ממנו.
כגון שהיה: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו, כ״י נ.
לו, ממנו: כ״י הספרייה הבריטית: ״לי, ממני״.
דאית ליה ליהודה שהדי דדיליה היא: כ״י הספרייה הבריטית: ״שיש ליהודה עדים שהיא שלו״.
דדיליה היא: כ״י הספרייה הבריטית: ״הכי״.
היא: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
דאף על גב: וכן בדפוסים. כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ: ״אע״ג״.
דאית ליה תרי שהדי דדיליה היא: כ״י הספרייה הבריטית: ״דמיתי סהדי״.
דכיון: וכן
דפוס קושטא.
דפוסים:
כיון.
דכיון דיהודה נמי אית ליה תרי שהדי דדיליה היא: חסר בכ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית.
דניחא: כ״י נ: ״ניחא״.
וליומחרא: וכן דפוס קושטא, כ״י הספרייה הבריטית. כ״י נ: ״ולמחרא״. גיד, דפוסים: ״וליומא אחרא״.
בידיה: כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״בהדיה״. כ״י הספרייה הבריטית: ״ארעא בידא״.
דדוקא מכר: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
ואקשי: וכן דפוס קושטא. כ״י הספרייה הבריטית: ״ואקשינ׳ ״. כ״י נ, דפוסים: ״ואקשינן״.
וסיפא: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״וסיפא נמי״.
מדמי:
כ״י הספרייה הבריטית.
כ״י סוטרו: ״מי דמי״.
כ״י נ: ״מדמה״.
דפוס קושטא:
מדמים.
דפוסים:
מדמיה.
לא: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. כ״י סוטרו: ״ולא״.
משום: כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
לאו פרה: דפוסים:
האי פרה לאו.
ומפרקינן:
כ״י נ,
כ״י הספרייה הבריטית.
כ״י סוטרו: ״ומפרקי״.
דפוסים:
ופרקינן.
דמדמי:
דפוסים:
דמדמי דידיה.
נמי מיאש:
דפוס קושטא:
איניש מיאש.
דלא: כ״י נ, דפוסים: ״לא״.
למישקל: וכן
כ״י נ. דפוסים:
שקיל.
דאפילו מבני דלא מצי למישקל דמי: כ״י הספרייה הבריטית: ״דלית ליה מדינא למישקל דמי מבניה״.
דניחא ליה:
דפוסים:
דניחא ליה לשמעון.
דהדרא: כ״י נ: ״הדרא״.
בשלמא: כך ב
דפוסים.
דפוס קושטא:
בעלמא. חסר ב
כ״י סוטרו,
כ״י נ,
כ״י הספרייה הבריטית.
וברי״ף בבא קמא פרק י (דף לח ע״ב)
ביורש: כ״י הספרייה הבריטית: ״ליורש״.
שאין אחריותה עליו ומפני שאחריותה: וכן
כ״י נ.
כ״י הספרייה הבריטית:״ מפני שאחריותה עליו״. דפוסים:
שאחריותה עליו ומפני שאין אחריותה.
למתניתא:
דפוסים:
למתניתין.
כדראבון: וכן דפוס קושטא: ״כדרבון״. כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״כדרבין״.
דאמר ראבון בר שמואל: כ״י נ, דפוסים: ״דאמר רבין בר שמואל״. חסר בכ״י הספרייה הבריטית.
הפותיקי: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״אפותיקי״, וכן כ״י נ אחר הגהה. וכן בהמשך המאמר.
חוב: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״חובו״.
ולא:
כ״י הספרייה הבריטית,
דפוס קושטא:
דלא.
כדרבא דאמר רבא: וכן
כ״י נ,
דפוס קושטא.
דפוסים:
כדרבה דאמר רבה.
רבא: וכן
כ״י נ,
כ״י הספרייה הבריטית,
דפוס קושטא.
דפוסים:
רב חסדא כברא״ש רשב״א (ושם בשם רמב״ן) ואור זרוע
(סי׳ קז) כבכל נוסחאות התלמוד שלפנינו.
ולא שהת ליה:
כ״י נ: ״דלא שהית לה״.
כ״י הספרייה הבריטית: ״דלא שהת״.
דפוס קושטא:
דלא שהת לה.
דפוסים:
דלא שהתה לה.
אקנייה: כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״איקניא״.
דאיקני: כ״י הספרייה הבריטית: ״דאֶקְנֵי״.
לה: גח: ״ליה״.
וקנה: גח, כ״י נ, דפוסים. כ״י הספרייה הבריטית: ״אקנה״. חסר בכ״י סוטרו לפני הגהה.
מיהאי תניא:
גח,
כ״י הספרייה הבריטית,
כ״י נ,
דפוס קושטא.
כ״י סוטרו: ״מיהא תניא״.
דפוסים:
מהאי דתניא.
למיחוש: גח, כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים: ״למיחש״.
בדאיקני: גח, כ״י נ, כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. כ״י סוטרו: ״באיקני״.
שדה: חסר בדפוסים.
הא קאתו: וכן
כ״י נ.
כ״י הספרייה הבריטית: ״הא דאתו״.
דפוס קושטא:
הא קא אתו.
דפוסים:
מה דאקנית לי קא אתו.
ואינה גזלה:
כ״י הספרייה הבריטית: ״כלומ׳ שהיא תולדה אצלו ואינה גזילה״.
דפוסים:
ואינה גזולה.
דיליה היא: וכן
כ״י נ.
כ״י הספרייה הבריטית: ״דלאו דידיה״. דפוסים:
דידיה היא.
עד: וכן גח, כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״עדים״.
והילכך:
גח: ״הולכך״. דפוסים:
הילכך.